#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה טעם המשנה דתפילה בכל לשון?<br>ובאיזה אופן אי""ז בכל לשון? ומדוע?"	"משום דרחמי נינהו וכל היכא דבעי מצלי.<br>אמנם כ""ז רק בציבור שא""צ סיוע מלאכי השרת בתפילה, כדכתיב הן קל כביר לא ימאס.<br>אבל ביחיד שצריך סיוע מלאכי השרת לא ישאל צרכיו בלשון ארמי, שאין מלאכי השרת מכירים בו."	סוטה דף לג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלו ב' כהנים גדולים שמעו דברים בבית קדשי הקודשים?<br>וכיצד שמעו כן בלשון ארמי, הא אין מלאכי השרת מכירים בו? (2)	"יוחנן כה""ג שמע שהחשמונאים נצחו. ושמעון הצדיק שמע שמת מלך יון וביטל מה שרצו לגזור להביא שנאה על המקדש.<br>ובת קול שאני שעשויה להשמיע והיא יודעת בכל לשון.<br>או גבריאל אמר כן, והוא ידע שבעים לשון שהרי לימד את יוסף."	סוטה דף לג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מנ""ל דברכת המזון בכל לשון? (רש""י).<br>ושבועת העדות?<br>ושבועת הפיקדון?"	"לא בעינן קרא, דכתיב וברכת שהוא חייב לברך, ומהיכ""ת בלשון הקודש.<br>דכתיב ושמעה קול אלה, בכל לשון שהוא שומע.<br>תחטא תחטא משבועת העדות."	סוטה דף לג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהיכן יודעים דבעינן לשון הקודש בלויים, ובחליצה, לרבי יהודה ולרבנן?<br>ומנ""ל דמקרא ביכורים בלשון הקודש?"	"לרבנן: בלויים קול קול מ'והאלוקים יעננו בקול'. ויבמה ענייה ענייה מלווים.<br>לר' יהודה: יבמה מדכתיב ככה, ולויים ענייה ענייה מיבמה.<br>ומקרא ביכורים ענייה ענייה מלווים. [לרבנן, ולכאורה לר""י מחליצה]."	סוטה דף לג	&nbsp;	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהיכן דרש ר' יהודה דבחליצה בעינן קריאה בלשון הקודש?<br>ומ""ט דרבנן דלא דרשי מהכי?<br>ומה משיב ר' יהודה?"	דכתיב ככה.<br>לרבנן ילפינן מינה דכל שהוא מעשה מעכב.<br>לר' יהודה מכה ככה.<br>ורבנן לא משמע להו.	סוטה דף לג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כיצד זייף ר' יוסי ספרי כותים והוכיח להם שצריכים לתורה בע""פ?"	"שהוכיח להם שהם נוהגים חשיבות בהר גריזים לעבוד בו, ואין להם מקור שהוא הר גריזים שהיה אז, אם לא ע""פ התורה שבע""פ שהוא במקום שכם. (ע""פ מרומי שדה)."	סוטה דף לג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כשנכנסו ישראל לא""י ממזרח לירדן, האם עשו ברכות וקללות מיד בכניסתם במזרח או בריחוק ? (לר' יהודה ולר""א) ומנ""ל?<br>ומהו אצל אלוני מורה?<br>ואיך יתפרש הפסוק אחרי דרך מבוא השמש?<br>ומה הכוונה בארץ הכנעני היושב בערבה?"	"לר' יהודה: רחוק מן המזרח, דכתיב אחרי דרך מבוא השמש, ואחרי מופלג, ממקום שהשמש זורחת. ואז שאר הפסוק כפשוטו דהוא בארץ הכנעני בערבה. ואלוני מורה הוא שכם ג""ש מאברהם.<br>לר""א: קרוב למזרח, דכתיב והיה בעברכם את הירדן ומשמע מיד. ומבוא השמש הוא מערב, והיינו שהוא רחוק מן המערב.<br>ולפי""ז אי""ז בארץ הכנעני אלא בחוי, וכן אי""ז בערבה אלא בהרים, וגם לא מול הגלגל. אלא דהכתוב מורה לישראל כיצד ללכת אחר סילוק ענני הכבוד, דרך המישור ולא דרך ההרים."	סוטה דף לג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלו שני שינויים בהילוך ישראל היה ביום שעברו את הירדן?	בכל יום שכינה אחר ב' דגלים, והיום נסע לפניהם כדכתיב הנה ארון הברית וכו' עובר לפניכם.<br>בכל יום לויים נושאים את הארון, היום כהנים.	סוטה דף לג		
